מרכז הידע

כל הזכויות שמורות

 © 2020 שרי נוסינוביץ-רץ

שרי נוסינוביץ-רץ – משרד עורך דין 

חייגו אלינו: 074-7872022

בן גוריון 49, פתח תקווה

כתובת למשלוח דברי דואר :
ת"ד :8063,כפר גנים מיקוד 4918001

דוא”ל: office@snr.co.il 

  • עו"ד שרי נוסינוביץ-רץ

החשיבות בעריכה של צוואה

לא חייבים שיהיה "טריגר" מוחשי, של מחלה חס וחלילה או גיל מתקדם, על מנת לערוך צוואה, ולפעמים דווקא בנסיבות שכאלו מתחוור שנזכרנו מאוחר מדי. כדאי ומומלץ דווקא בדעה צלולה ו"בראש נקי" להיערך מראש, ולהבטיח את זכויות יקירנו לאחר לכתנו.

כאשר לא עורכים צוואה, ברירת המחדל הינה הורשה של כל נכסינו לפי חוק הירושה, קרי מחצית לבן/בת הזוג, והמחצית הנותרת מתחלקת בין הילדים, זאת לאחר ששולמו מתוך העיזבון כל החובות וההוצאות שהותיר המוריש בחייו. ישנם מצבים שאי עריכת הצוואה גורמת למחלוקות מורכבות בתוך המשפחה.


עריכת צוואה הדדית בין בני זוג - גם במצבים בהם היחסים בתוך המשפחה הינם טובים ותקינים, רבים היו מעדיפים כי כל רכושם יעבור לאחר מותם לבן/בת הזוג, ורק לאחר פטירת שני בני הזוג יתחלקו הילדים ביניהם בחלקים שווים ברכוש ההורים. בהעדרה של צוואה תלוי בן הזוג של המוריש, ברצונם הטוב של ילדיו, שיכולים להסתלק מהירושה לטובתו, אם רק ירצו בכך.


"השוואת תנאים" במסגרת צוואה - רבים מההורים מסייעים לילדיהם לרכוש דירה, ובמסגרת כך יכול אחד או יותר מהילדים, במהלך חייהם של ההורים, לקבל סיוע כספי גדול יותר על פני מי מאחיו. במצב שכזה חלוקת הנכסים לפי צו ירושה תגרום למעשה לקיפוח מי מהילדים אשר לא קיבל סיוע כספי דומה לזה שקיבל אחיו. על מנת ליצור שוויון בין האחים, ניתן במסגרת הצוואה לקבוע כי מתוך נכסים מסוימים או כספים שמותיר המוריש, יקבל מי מהילדים חלק גדול יותר מיתר האחים, באופן שיצור איזון בדיעבד, וחלוקה צודקת.


צוואה כ"חומת הגנה" במסגרת הליך גירושין - זוגות שמצויים בהליך גירושים, חוששים כי אם חס וחלילה תתרחש פטירה פתאומית, בן הזוג הפרוד באותה "תקופת ביניים", במהלכה הגירושים שלא קיבלו תוקף רשמי, עשוי לקבל לפי חוק מחצית מהעיזבון, זאת בניגוד לרצונו של המוריש. במסגרת צוואה ניתן להבטיח כי העיזבון יגיע לידיים הרצויות, וכן ניתן למנות במסגרת הצוואה מנהל עיזבון, אשר ידאג לנהלו ככל שמי מיורשיו של המנוח הינם קטינים במועד הפטירה.


צוואה בנסיבות של "משפחות מורכבות" - כאשר המוריש/ה נישאו יותר מפעם אחת, וישנם ילדים שאינם משותפים לשני בני הזוג, החשיבות שבעריכת צוואה ותוכנה הינם חשובים אף יותר.

דוגמה: שני אחים רכשו יחדיו נכס, אשר נרשם ע"ש אביהם משיקולי חיסכון במס רכישה. לאותם אחים יש אח "חורג" מנישואיו הקודמים של האב. בעת פטירתו של האב וככל שלא ערך צוואה, אותה דירה תתחלק בין כל ילדיו של האב (גם ילדים מנישואים קודמים), למרות שמלכתחילה הדירה שנרכשה לא היתה אמורה להיות חלק מעיזבונו.

דוגמה נוספת: אדם נישא פעם שניה, ויש לו ילד מנישואיו הראשונים וילדים משותפים מאשתו השנייה.

אותו אדם דווקא טרח וערך צוואה, לפיה הוא מוריש את כל רכושו לאשתו השנייה, ולאחר פטירתה רכושו יתחלק שווה בשווה בין כל ילדיו, אלו מנישואיו הראשונים ואלו מנישואיו השניים. לאחר שנפטר, הרכוש אכן עבר במלואו, כמצוותו, לאשתו השנייה. אולם, אותה אישה ערכה צוואה מטעמה לפיה כל רכושה, לרבות הרכוש שירשה מבעלה המנוח יעבור במלואו לילדיה, באופן שלמעשה נישל את ילדיו של המנוח מנישואיו הראשונים מהירושה של אביהם, ובניגוד לרצונו המפורש בצוואתו.



צוואה שתכליתה למנוע סכסוכים עתידיים "בתוך המשפחה" - ירושה של נכס במשותף עם קרובי משפחה נוספים, יוצרת למעשה "שותפות כפויה". השותפים צריכים להסתדר ביניהם, ולהיות תמימי דעים באשר לאופן בו לדעתם יש לנהל את הנכס המשותף - האם להשכיר, למכור, לשפץ וכיוב', סיטואציה זו עשויה לגרום לסכסוכים ומחלוקות במשפחה, ואינה מאפשרת לצדדים לנצל את הפוטנציאל הכלכלי של הנכס אותו ירשו. כאשר ידוע מראש על יחסים לא טובים שקיימים בין יורשים, התמודדות במסגרת הצוואה עם מצב זה, הינה מומלצת מאוד.

פתרונות אפשריים:

(1) כאשר יש מספר נכסים בעיזבון אותם ניתן לחלק ליורשים, ניתן ליצור "הפרדה רכושית" עוד במסגרת הצוואה. כלומר, להחליט כי נכס אחד יעבור בשלמותו ליורש אחד; נכס שני ליורש אחר; כספים בקופות גמל יועברו ליורש שלישי וכיו"ב.

(2) ניתן מראש "לייצר" פתרון לאותה שותפות כפויה במסגרת הצוואה. קרי, לכפות על היורשים למכור את הנכס לצד שלישי ולהתחלק ביניהם בתמורה. לחילופין, לאפשר למי מהצדדים לרכוש את חלקו של היורש האחר בנכס (מעין "זכות קדימה"), ולהתחשבן לגבי הרכישה מתוך כספי העיזבון או באמצעות תשלום של כספים מחוץ לעיזבון.

(3) ניתן למנות את אחד מהיורשים כמנהל העיזבון ובעל זכות הכרעה ביחס לנכסי העיזבון, בכל סוגיה בה מתעוררת מחלוקת בין היורשים.

מספר "טיפים" חשובים:

(1) צוואה ניתן לערוך אך ורק בדעה צלולה, על מנת שיהיה לה תוקף משפטי. ככל שאדם איבד את צלילותו, לא יהיה כל תוקף לצוואה שנתן לאחר שכבר לא היה צלול, ובית המשפט עשוי שלא לאכוף את אותה צוואה ככל שנדרש לכך.

(2)חשוב ומומלץ לחתום על טופס "אריכות ימים וחיים" מול הבנק. לאחר פטירה הבנק מקפיא את ההתנהלות בחשבון המנוח, עד לקבלת צו ירושה או צו קיום צוואה, כאשר קבלתם עשויה להתעכב במשך מספר חודשים. חתימה על הטופס, תאפשר לשותף בחשבון או לצד שלישי, להמשיך ולהתנהל בחשבון הבנק גם לאחר פטירתו של המנוח.

(3)חשוב לבדוק מי המוטבים בקופות הפנסיה והגמל. ברירת המחדל של קופות הפנסיה והגמל היא להעביר את הכספים שבחשבונות אלו למי שרשום אצל חברות הביטוח כ"מוטב" במקרה של פטירת בעל הקרן. אותה ברירת מחדל הינה עדיפה על האמור בצו ירושה או בצוואה (ככל שהיא אינה מפורשת ומתייחסת באופן ישיר לקרן ספציפית) או בהסכם בין יורשים.

(4)מומלץ לערוך את הצוואה אצל עו"ד המתמחה בתחום, ולחתום עליה בפני עדים. ככל שיהיה ספק ביחס לתקפותה של הצוואה, הדבר עשוי לגרום להליכים משפטיים מיותרים שהיו נמנעים אילו הצוואה היתה נערכת ע"י מי שמומחה לדבר, ונחתמת "כדת וכדין".

0 צפיות