top of page

מרכז הידע

מאמרים

  • תמונת הסופר/תעו"ד שרי נוסינוביץ-רץ

היבטי מס בעריכת הסכם בין יורשים

ירשתם ביחד עם קרובי משפחה נכסים במשותף - מלבד הרווח המידי שצמח לכם, עשויות להיות לכך השלכות של חיוב במס.

ככל שלמוריש הייתה דירת מגורים יחידה בעת מותו – אין בעיה, המכירה של אותה דירה ע"י היורשים תהיה פטורה ממס שבח. אולם, ככל שלמוריש היו בעת מותו יותר מדירת מגורים אחת, מכירת נכסי הירושה תחויב במס שבח. המשמעות בפועל עשויה להיות חיוב בסך מאות אלפי ש"ח, בגין מכירה של כל אחד מהנכסים בנפרד, עבור כל אחד ואחת מהיורשים.

דרך אחת "לחיסכון" במס היא לערוך הסכם בין יורשים, במסגרת ההסכם בין יורשים, היורשים מחליטים בעצמם כיצד הם רוצים לחלק את נכסי העיזבון.

ניתן בהסכם בין יורשים "לבטל" את השותפות של היורשים ביחס לכל אחד מהנכסים של המוריש. כלומר, במקום להתנהל ב"שותפות כפויה" עם יתר היורשים ביחס לכל אחד ואחד מהנכסים, היורשים למעשה מחליטים על חלוקה של הנכסים בין היורשים, באופן שכל אחד מהיורשים הוא הבעלים בשלמות של נכס מנכסי העיזבון. היתרון בדבר הוא מיידי, אותו יורש שהפך לבעלים בלעדי של נכס, יוכל לנהוג בו מנהג בעלים, ולהחליט לבד אם ברצונו למכור את הנכס, להשקיע בנכס, להשכיר את הנכס – תוך שחבות המס שתצמח לאותו יורש תהיה פרטנית ביחס לאותו הנכס בלבד, ולא תחול לגביו ביחס ליתר נכסי העיזבון.

אפשרותו נוספת היא לקבוע כי כל אחד מהיורשים יקבל חלק יחסי שונה בכל אחד מנכסי העיזבון, מהחלק שנקבע בצו הירושה או הצוואה של המנוח. כלומר, היורשים יכולים להחליט כי חלקו של יורש אחד בדירה מסוימת יהיה 30% בלבד, ולא 50% או 100% כפי שהיה במקור לפי צוואת המנוח. היתרון בחלוקה שכזו, הוא מתן אפשרות ליורשים ליהנות מהטבת מס שהיו נשללות מהם לולא נערך ההסכם בין יורשים. לדוגמה, בעלים של דירת מגורים יחידה, זכאי לפטור ממס שבח בעת מכירתה. ככל שירש נכסים נוספים, שחלקו באחד או יותר מהם עולה על 50%, הוא יאבד את זכאותו לפטור במס שבח. הסכם בין יורשים, אשר יקטין את חלקו בכל אחד מנכסי העיזבון עד ל-50% בלבד, יבטיח כי אותו היורש לא יאבד את זכאותו לפטור ממס שבח בעת מכירת דירתו היחידה.

שלושה עקרונות מנחים בעת עריכת הסכם בין יורשים, על מנת להימנע מחיוב במס בעת עריכת ההסכם עצמו:

1. חשוב להקפיד כי החוזה ייחתם בטרם הועברו הנכסים ע"ש היורשים עפ"י צו הירושה או הצוואה, מה שנקרא בלשון משפטית "חלוקה ראשונית".

2. על הצדדים להסכם להיות אך ורק יורשי העיזבון בעצמם. שיתוף של צד שלישי שאינו יורש, יהפוך את ההסכם לחוזה מכירה/רכישה רגיל אשר חלים לגביו דיני המס הרגילים.

3. ההתחשבנות בין השותפים ביחס לנכסי העיזבון תיעשה מתוך נכסי העיזבון בלבד. ככל שאחד מהיורשים ישלם מהונו הפרטי לאחד מהיורשים, אותם הסכומים אשר שולמו "מחוץ לעיזבון" יהיו חייבים במס שבח/רכישה.




לעתים יורשים מבקשים להסתלק מחלקם בעיזבון לטובת אחד מהיורשים האחרים, גם את זה ניתן לעשות במסגרת הסכם בין יורשים. התחשבנות שכזו שכיחה בסיטואציה בה ילדים בוחרים "להסתלק" מחלקם בעיזבון לטובת הורה, ועל מנת לאפשר להורה בעלות שלמה ומלאה בנכס העיזבון.


דוגמה נוספת, כאשר יורשים מבקשים לגמול למי מהיורשים האחרים ולהסתלק מחלקם, לאחר שאותו יורש הוא מי שסעד וטיפל במוריש במהלך חייו. הקושי בסיטואציה זו היינה חשד שיכול להתעורר אצל רשויות המס, כי מדובר במעין "עסקה פיקטיבית", והיורשים אינם מסתלקים מחלקם ממניעים טהורים, אלא ששולמו להם כספים "מחוץ לעיזבון". ככל שחשד זה ימצא כמבוסס, הרי שההסכם בין היורשים יחויב במס רכישה ובמס שבח כעסקה לכל דבר.

20 צפיות
bottom of page